עפ"ס
בית דין ארצי לעבודה
|
10269-08-13
12/09/2013
|
בפני השופט:
נילי ארד נשיאה
|
- נגד - |
התובע:
1. רעות אזולאי 2. עידית אפרגן
|
הנתבע:
1. אסף פוגל 2. א.א. (אסף וארז) חקירות ושירותים משפטיים בע"מ
|
החלטה |
" לאחר שקראתי את כתבי התביעה ואת התצהירים שנמצאים בפני, ולאחר ששקלתי, אני סבורה שאין כל טעם באיחוד התיקים או הדיון בהם, שכן כל תיק הוא שונה מהשני, הן מבחינה עובדתית והן מבחינת עילות התביעה.
העובדה שאותם עדים מעידים בשני התיקים, אינה סיבה מספקת לאחד את הדיון בתיקים.
אשר על כן - בית הדין ישמע את התיקים בנפרד.
לאחר ששקלתי האם יש צורך בדיון מוקדם נוסף בתיק, הנני סבורה שבנסיבות תיק זה ולאחר ששאלתי את התובעות ובא כוחן, לעניין נושאים שלא היו ברורים לי, כי ניתן לחבר בין דיון מוקדם לבין הליך הוכחות בתיק, ואין צורך בשני דיונים נפרדים.
אשר על כן - דיון הוכחות בתיק 31336-06-11 יתקיים ביום 10.9.2013 בשעה 11.30.
דיון הוכחות בתיק 31340-06-11יתקיים ביום 10.9.2013 בשעה 09.00.
בתחילת הדיון - יתחיל בית הדין בדיון מוקדם נוסף במיוחד לעניין הרכיבים "הטכניים" שבכתבי התביעה".
החלטת השופטת בבקשת הפסלות
5. חצי שנה לאחר מתן ההחלטה, ביום 20.6.2013, הגישו התובעות בקשה לשופטת לפסול עצמה מלהמשיך ולשבת בדין בתביעות. זאת, תוך שטענו כי בית הדין מנוע מלקיים דיון במעמד צד אחד; כי בחקירת בית הדין את התובעות נפגעה האובייקטיביות שלו; וכי התייתר הצורך בחקירה נגדית ונוצרה חוסר סימטריה והעדפה דיונית אוטומטית של הצד שכנגד. עוד טענו כי הכינו עצמן לדיון מוקדם בלבד ולא לחקירה נגדית שנערכה על ידי בית הדין, וכי בכך נפגעה זכותן להליך ראוי. הוסיפו התובעות והעלו ספקות בדבר סמכותו של בית הדין לחקור את התובעות בחקירה נגדית ברמה החורגת משאלות הבהרה.
6. הנתבעים טענו כי יש לדחות הבקשה, נוכח השיהוי הניכר בהגשתה. עוד טענו כי ככל שהתנגדות התובעות לשאלות מטעם בית הדין לא בוטאה כראוי בפרוטוקול היה עליהן להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול. בנוסף טענו, כי בנסיבות העניין הם אלה הנפגעים, שכן קולם לא נשמע בדיון. למרות זאת, התנגדו לבקשת התובעות והודיעו כי אינם מבקשים לפסול את בית הדין.
7. ביום 2.8.13 ניתנה החלטת השופטת בבקשת הפסלות. בפתח הדברים, התייחסה השופטת למהלכי הדיון כפי שהם מופיעים בפרוטוקול נאמר כך:
"לדיון שהתקיים ביום 31.1.2013 התייצבו התובעות ובא כוחן. הנתבעים ובאת כוחם לא התייצבו לדיון. יצוין, כי מהפרוטוקול עולה, שלא נמצא אישור במערכת הממוחשבת לכך שהנתבעים קיבלו זימון לדיון". הוסיפה השופטת והתייחסה לכך שפנתה לתובעות "בשאלות שנבעו מכתבי הטענות" לאור הכנתו המוקדמת של בית הדין לאור החומר שבתיק, והוסיפה:
"לפי פרוטוקול הדיון עולה שב"כ התובעות סבר כי ראוי שהדבר ייעשה במעמד הצד השני. בבקשה נשוא החלטה זו, טען ב"כ התובעות כי התנגדותו הייתה נחרצת יותר משנרשם בפרוטוקול". לגופו של עניין, דחתה את בקשת הפסלות מן הטעמים שלהלן.
8.
הבקשה נדחתה בשל השיהוי בהגשתה. בנדון זה ציינה השופטת, כי לפי תקנה 112ב לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב - 1991 הבקשה לפסלות שופט צריכה להיות מוגשת מיד עם היוודע עילת הפסלות. בעוד אשר "בענייננו, הבקשה הוגשה כמעט חצי שנה לאחר הדיון המוקדם בו קמה לטענת התובעות עילת הפסלות. על כן, די בענין השיהוי על מנת לדחות את הבקשה". הוסיפה השופטת והטעימה, כי "המחוקק היה מודע לכך שבקשה לפסלות שופט אינה 'הליך של מה בכך' ובכל זאת נקבע כי יש לטעון בענין זה באופן מיידי". "למעלה מן הצורך" נדרשה השופטת לדון בבקשה לגופה, ודחתה אותה, תוך שציינה כך:
"עיקר טענותיו של ב"כ התובעות נוגעות לכך שבית הדין הפנה לתובעות שאלות שלא בנוכחות הנתבעים. כלומר לטענת ב"כ התובעות שני פגמים נפלו בדיון המקדים, הראשון, העובדה שבית הדין שאל את התובעות שאלות רבות מטעמו והפגם השני, שהשאלות נשאלו שלא בנוכחות הנתבעים.
לא מצאתי ממש בטענות אלו. אפרט.
לענין השאלות אשר בית הדין שאל את התובעות - קדם המשפט נועד לשם בירור המחלוקת לאשורה ולשם ייעול הדיון לפשטו לקצרו ולהחישו, הלכה היא כי בכך שבית הדין חקר את צד מן הצדדים כדי לברר את מהות המחלוקת אין כדי להצביע על נעילת דעתו.
במקרה זה, בית הדין הפנה לתובעות שאלות שנועדו להבהיר את תביעותיהן ולייעל את הדיון, כפי שנעשה בכל דיון מוקדם.
בנוגע לקיום דיון שלא בנוכחות הנתבעים. תחילה יצויין, כי מי שיכול לטעון שנפגע מענין זה הם הנתבעים ולא התובעות, וכפי שפורט לעיל, הנתבעים דווקא סבורים כי יש לדחות את הבקשה לפסילה.
... בענייננו הבקשה מוגשת ע"י הצד שנכח בהליך ואף היה מיוצג ע"י בא כוחו בהליך זה. יתרה מזאת, התובעות מנסות לעמוד על זכות הנתבעים ואילו הנתבעים שלא נכחו בדיון וכביכול זכותם היא זו שנפגעה מתנגדים לבקשה זאת."